<h1>עשרת הדברות לבעל העיטור הלכ' יו"ט מח' כ"ב</h1>
<h2>דף כט.</h2>
ומסיקין בכלים ואין מסיקין בשברי כלים כרבי יהודה. דרש רבא אשה לא תכנוס לדיר העצים ליטול מהן אוד. כלי שנשברה אסור להסיקן ביו"ט שמסיקין בכלים ואין מסיקין בשברי כלים ובפרק במה מדליקין אוקימנא מסיקין בכלים שמרבה עליהן עצים מוכנין ומסיקין כר"מ הלא"ה אסור דכיון דאדליק בה פורתא הו"ל שברי כלים וכי קא מהפך באיסורא קא מהפך ואסור. והא דגרסינן התם מסיקין בתמרים ואין מסיקין בגרעיניתם דברי ר"י דאמר כיון דמעיקרא מכסי והשתא מגלו אסור משום נולד. ולא חזינן לרבוותא כלל ומסתב' דמכללא איתמר וליתא. ירושלמי (ביצה פ"ד ה"ג) הדא דתימא בכלים שנשברו [וכו'] מעיו"ט (וכן נשברו ביו"ט) [מותר] כשאין עליהם תואר כלי אבל יש עליהן תואר כלי אפי' נשברה ביו"ט מותר.
<h2>דף קנז.</h2>
(רא"א) מתחילין בערימת התבן אבל לא בעצים שבמוקצה ואיכא לאוקמי כר"ש דמתיר ובארזו ואשוחי דהא אפילו ר"ש מודה דמוקצה מחמת חסרון כיס היא ואיכא לאוקמי' כר"י ומתחילין בערימת התבן בתיבנא סריא ואית בי' קיצי ולא חזי לאוצר והלכך לאו סתמא הוא.
